זיהום בקטריילי בסולר

התפתחות מיקרוביאלית בסולר

זיהום מיקרוביאלי במיכלי דלק מתפתח במספר סוגים של דלקים: סולר תחבורה, סולר הסקה, מזוט, ביודיזל, סולר מעורבב עם ביודיזל  ודס"ל.

 

זיהום מיקרוביאלי מתפתח במיכלי דלק, כאשר סולר ומים באים במגע זה עם זה לאחר אחסון ממושך, וכן במיכלי דלק פעילים ברכבים ובתחנות דלק. לא משנה עד כמה מיכל סולר מתוחזק היטב, תמיד יצטברו מים בתחתית המיכל, וזאת משום שהמשקל הסגולי של המים הוא 1 גר'/סמ"ק, כבד מזה של הסולר שהוא 0.85 גר'/סמ"ק. 

 

חדירה של מים למכל נובעים ממספר סיבות:

סולר מזוקק מכיל מעט מים ומגיע חם מבית הזיקוק. כשהטמפרטורה של הסולר מתקררת מתחיל תהליך היפרדות מים מהסולר ואלו יוצרים שכבת מים בקרקעית המיכל.

עיבוי אטמוספרי: במכלי דלק מתקיימות שתי פאזו- דלק נוזלי ואוויר. המים בפאזה הגזית של האוויר במיכל מתעבים על דפנות המיכל כטיפות מים אשר גולשות אל תחתית המיכל. 

מי גשם עלולים לחדוק למיכל דרך פתחי שירות לא אטומים, או אוגנים ללא אטם תקין.

שוחות של מיכלי דלק תת-קרקעים, שאינם אטומים לחדירת מים - מי נגר עילי ומי תהום עשויים להציץ את המיכל.

 

מיקרואורגניזמים הנמצאים באוויר, או במים גורמים להתפתחות קולוניות מיקרוביאליות בתחתית המיכל. עבור רבים ממיני המיקרואורגנזימים הקיימים בקרקעית המיכל, המים והסולר מהווים מקור הזנה להתרבות המיקרואורגניזמים (בקטריות - חיידקים) ואלה מתפשטים במים ובסולר ושורדים בתוכם בזכות החמצן המומס במים והפחמימנים מהסולר.

 

בשלבים הראשוניים של הזיהום, הבקטריות הן בעיקר אירוביים, משתמשים בחמצן המומס במים לצורך הנשימה. כאשר אספקת חמצן זו נפסקת מתפתחים בקטריות  אנאירוביים, הידועים כחיידקים המפרישים סולפטים. חיידקים אלה אינם זקוקים לחמצן לצורך הנשימה מייצרים מוצרי פסולת מְאַכֵּלים כמו מימן גופרתי. בהמשך תהליך ההתפתחות של הבקטריות מתפתח על דפנות קרקעית המיכל ביופילים (היצמדות אורגניזמים למצא קשה).

 

ברגע שאוכלוסיית הבקטריות גדלה האיכות האנרגטית של הסולר פוחתת במהירות. הבקטריות גורמות לבעיות של עכירות, אי עמידה בתקן סולר תחבורה, קורוזיה ביולוגית בקרקעית המיכל, גימומים (נקודת חולשה קורוזיביים במתכת), סתימות פילטרים והתדרדרות ציוד סובב במנועי דיזל ואינג'קטורים במנוע.

 

עכירות בסולר:

סממן ברור לכך שהסולר אינו עומד בתקן. הגורם העיקרי הוא עלייה בתכולת המים

המומסים בסולר. 

 

קורוזיה:

תמיסה מעורבת של מימן גופרתי מיוצר על ידי חיידקים אנאירובים וסולפטים מומסים לתמיסה 

בקרקעית המיכל גורמים לתהליכי איכול של המתכת ולהיווצרות גימומים במיכל הסולר ובצנרת

ההולכה של הסולר.

 

היווצרות בוצה:

פסולת מיקרוביאלית מתרכזת על קרקעית המיכל שם היא יוצרת שכבת בוצה. בוצה זו יוצרת

סביבה קורוזיבית  ומאיצה תהליכי קורוזיה. אם הבוצה לא מסולקת, היא תשמש כמאגר

לזיהום, בכל פעם שהמיכל בשימוש.

 

סתימת פילטרים:

ביופולימים הנוצרים במהלך ההתתפחות המיקרוביאלית, מגיעים לפילטרים ולצינורות ההולכה

ומובילים לסתימותו הפחתת קצב הזרימה של הסולר, למנועי הדיזל. לדבר יהיו השלכות חמורות

שיגרמו לנזק למנעוים ובמקרים קיצוניים עד לכשל מוחלט.

 

ריח:

בעיה הקשורה בדרך כלל לסולר מזוהם מיקרוביאלית היא זו של ריח רע. זה בעיקר כתוצאה

מייצור מימן גופרתי על ידי חיידקים המפחיתים סולפטים.

 

חדירה של מים למכלי דלק הוא גורם העיקרי לפגיעה באיכות הסולר ולאחר מכן במנועי הדיזל, משפיע באופן ישיר על חשבון הבנק, סולר הוא משאב יקר שלעיתים עלותו אחוזים ניכרים מפרוייקטים בענף התשתיות, חקלאות, ימיים, ציי רכב ואחזקת מערכות גנראציה והסקה, פעולות פשוטות בבניית תהליך אחזקה למיכלי דלק יכול לחסוך כסף רב.

תוצאות לוואי של הצטברות מים והתפתחות מיקרוביאלית בסולר

לסיכום

ביופילם בקרקעית מיכל סולר

להורדת המאמר

  • Facebook

כותב המאמר: שמיל פרקש